חלום היורה

כמטר ארחמך ואמטירך בחסד.
בחסד ואהבה ארד אלייך
לשבור צמאונך ואת בצרותייך,
להקל את סבלך ולהסיר שרב וחורב מעלייך.
איראה בסופה
אל תיראי, היכוני.
הנה ארד בענן ולא אקדיר ולא אאפילך,
כי אפול ואתגשם עד אלייך.

ואת, לו קבליני, רחומה כארץ
כשאשמט עוד ועוד אובד ופזור.
ראי, אני טיפה הנופלת, אני גל הנשבר.
רחמי עליי וארווך.
אחלחל, אשתדל ואכלא לך,
ואהיה לך מי תהום במצולת נפשך.
ואז עוד תראי, בצאת שמש וכלות רעש,
וקול דממה דקה ישמע,
אעשך מוריקה ופורחת, ארץ נושבה.