מִילוֹתַיִךְ

אדם האחרון
שישי 10 לינואר · דקת קריאה

מִילוֹתַיִךְ

כַּאֲפִיקִים שׁוֹצְפִים

כִּנְחָלִים מִתְנַחְשְׁלִים

כִּנְהָרוֹת מְדַכִּים

בִּמְעַרְבֹּלֶת מַטְבִּיעוֹת

בִּסְחַרְחֹרֶת שׁוֹרְקוֹת

עַד שֶׁהָאָזְנַיִם מִתְמַלְּאוֹת

מַיִם, וּמְצַלְצְלוֹת

כְּפַעֲמוֹנִים עַל הַנֶּפֶשׁ

הַמִּתְהַפֶּכֶת וְצוֹלֶלֶת

בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ

כְּאֶבֶן

הַמְּסֻקֶּלֶת מִן הַשָּׂדֶה.

אֶת כָּל שָׂדִי סִקַּלְתִּי

אֶת כָּל אֲבָנַי שִׁכַּלְתִּי.

נוֹתְרוּ לִי מִילוֹתַיִךְ.



נכתב על ידי
אדם האחרון
אדם שנאלץ להסתפק בשאריות של פרי עץ הדעת
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש