בלילה על גבעת האנטנות

דודו פלמה
דקת קריאה | חמישי 16 לינואר

 

בַּלַּיְלָה עַל גִּבְעַת הָאַנְטֶנוֹת
חָרְצָה יִלְלַת גּוּר חֲתוּלִים
אֶת גּוֹרַל בָּתֶּיהָ הַמָּטִים לִנְפֹּל
שֶׁל שְׁכוּנַת עֵין אֶל-חִילְוֶה מַחֲנֵה פְּלִיטִים
מְזֻרְגָג בְּצִידוֹן מָתוֹק בְּעַרְבִית
הוּא רֵיחַ הַגְּוִיּוֹת עוֹד
שְׁמוֹנֶה שָׁנִים כְּבָר אֵין חִילְוֶה
לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים נִצְמַדְתִּי
לְקִירוֹת מְאֻבָּקִים שֶׁל סִמְטָה
מֵאֵימַת צַלָּפִים אֲנִי נְקָמָה
מְאֻחֶרֶת שֶׁל נָבִיא מִזְדַּקֵּן
אִיזֶבֶל כְּבָר מִזְּמַן לֹא מְחַמֶּמֶת
אֶת יְצוּעִי בַּלֵּילוֹת רַק הַיְּלָלָה
הַזֹּאת שׂוֹרֶטֶת אוֹתִי מִבִּפְנִים
מִבַּחוּץ אֲנִי דַּוְקָא נִרְאֶה דֵּי בְּסֵדֶר
אֲבָל בַּלַּיְלָה אֲנִי תָּמִיד עַל הַגִּבְעָה
וְהָאַנְטֶנוֹת מְשַׁדְּרוֹת אוֹתִי חָפְשִׁי אֶל הֶחָלָל
בֵּין הַכּוֹכָבִים הַקָּרִים אֲנִי שֶׁגֶר לֹא בָּרוּר
מֵהַמִּין הָאֱנוֹשִׁי עַד שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב לַשֶּׁמֶשׁ
אָז אֲנִי נוֹפֵל לִמְצֹא פִּתְרוֹן
זְמַנִּי כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁהַיּוֹם הוּא
כָּאן וּמָחָר אֵינֶנּוּ עוֹד רַק
גּוּר חֲתוּלִים מְיַלֵּל בֵּין חֲפִירוֹת חַיֵּינוּ
מְבַקֵּשׁ מוֹצָא שֶׁאֵין וְאוּלַי
גַּם לֹא יִהְיֶה כְּמוֹ הָאָדָם
בְּעוֹד שְׁלוֹשִׁים מִילְיוֹן שָׁנָה.

***

את השיר הנ"ל כתבתי לראשונה בשנת 1982, בלילה, על גבעת האנטנות המשקיפה אל מחנה הפליטים עין אל-חילווה שבעיר צידון. חשוב לי להזכיר שכּל הלילה יילל גור חתולים ולא נתן לנו לישון. החברֶ'ה מוטרפים מעייפות חיפשו אותו עם המון כוונות אלימות, אך למזלו לא מצאו אותו וכך הוא המשיך לקונן על מר גורלנו כל הלילה. עד שבבוקר קמנו ונכנסנו לעין אל-חילווה. השיר שהה במגירה עד שהעזתי לחזור אליו כעבור שמונה שנים, בשנת 1990, ולערוך אותו שוב מחדש.




שמונה פירגונים מאדם האחרון, נגד אנוש ושני מפרגנים אנונימיים
הדף נקרא 16 פעם
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש
רוצה להגיב? התחבר