צייד מלקט

ניר
רביעי 22 לינואר · דקת קריאה
[kate.sade] @ https://unsplash.com/@kate_sade

מצאתי שם למחלה שלי.

מצאתי שם לטעות.

מצאתי שם לייאוש הזוחל ולמה שדופק את הבריאות.

כשאני הולך בשדה ויורד עלי גשם,

הגעגוע הופך לכאב.

כל בוקר נכנס למגדל של בטון 

ושומר על שתיקה של הלב. 

זה ביטוי מעולם שמשמיד את עצמו.

לכאורה לא נשמע הרסני.

איך נתתי לכל זה לקרות מעצמו?

אורח. חיים. יושבני.



נכתב על ידי
ניר
עירוני מלידה שהיגר לגליל לפני שנים רבות בחיפוש אחרי מזג אויר. מתמחה בחירטוט, אייקידו, הפעלת מדיחים ואבא כפרי מדופלם.
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש