מטרייה משולשת פרק ג'

קטנה (מרב בן-שושן)
שבת 25 לאפריל · 5 דקות קריאה

קודם פרק ב'

 

אבל תמרה לא חייכה. 

איתן אפילו נשאר בתוכה עוד כמה רגעים בכוונה, מחכה לסדרת הכיווצים המוכרת שהיא ידעה לעשות בכל פעם שהרגישה שהוא רוצה לצאת ממנה. היא חייך כשזה קרה בכל פעם, מכיר את הדרך הסודית שלה להאריך את הרגע בעוד טיפה. 

אבל תמרה רק התנשפה, מנסה להשיב לעצמה את קצב נשימתה, התרוממה על מרפקיה מסמנת לו לצאת ממנה. איתן פחד לשמוע מה יש לה לומר. הם התיישרו אוספים כל אחד את בגדיו. 

"עוד זיון זו לא התשובה שרציתי, אתה יודע" תמרה סיננה לבסוף לחלל המטבח. "ביקשתי שלישייה לא כי יש לנו בעיה במיטה. אני אוהבת אותך, כמו שאני אוהבת את הקיץ, או אבטיח וסנדלים. אתה חלק מנשמתי, כבר המון שנים, המון לילות וימים. אבל כל כך מסקרן אותי להרגיש גבר אחר שנוגע בי, רוצה לבדוק מה מרגישים. אני מכירה כל שריר וכל נגיעה שלך. האם ארגיש הבדל כשגבר אחר ייגע בי? ואולי זיון הוא רק זיון ולא משנה מי בן הזוג? אולי בכלל אי אפשר לשכב אם אין רגש, ואז איך זה שכולם עושים את זה כל הזמן?". 

איתן היה חייב לשבת ומזג לעצמו כוס מים בדרך. "תמרה, אני חייב לשאול", הוא בלע שלוק מים קרים והשתהה שנייה נוספת לפני שהמשיך, "מאיפה זה בא? למה עכשיו? שכבת עם מישהו חוץ ממני בשנים שאנחנו ביחד?". 

תמרה הישירה אליו מבט. "אתה בכלל לא מבין", היא כמעט בכתה. "אתה היית הראשון ששכבתי איתו מאז ומעולם. איך אתה לא מבין אותי. במקום לזרום עם כל הפלירטים מסביבי אני באה ומבקשת שנלך ביחד, שתשמור עליי, תשמור עלינו, וכל מה שמעניין אותך זה אם בגדתי בך" היא עזבה בוכה ורצה לקומה העליונה. 


הוא לא ידע אם לעלות אחריה או לתת לה להירגע כמה דקות. איתן החליט שקודם ישלים את הכנת העוגה למחר ובינתיים יחשוב על מה שאמרה. הוא ידע שנאמנות היא ערך משותף ששניהם האמינו בו. הוא מעולם לא נגע באישה אחרת במשך כל השנים שלהם יחד. לא שלא היה מודע לעובדה שסובב ראשים בכל מקום שהגיע אליו, אבל תמיד הספיקה לו עצם הידיעה שיכול היה להשיג כל אחת אם היה רוצה, הוא לא היה צריך לממש זאת כדי להרגיש טוב יותר. אבל מה איתה, האם מישהו מסתכל על תמרה שלו כמו שמירון מסתכל על נשים אחרות? היא דיברה על פלירטים, עם מי?, מתי? מהו הגבול שהיא מציבה לעצמה? האפשרות שמישהו אכן מתחיל איתה במשרד, או בסופר, ברמזור הביאה אותו לכדי בחילה.


כשהעוגה התקררה על השייש הוא עלה למעלה. 'ואולי זה לא כזה נורא' הוא חשב לעצמו 'אולי צריך לנסות פעם אחת כדי להרוג את זה ודי'. איתן כבר החליט שיענה בחיוב לבקשתה. כשפתח את הדלת מצא אותה בגבה אליו משוחחת בטלפון, עיניה השתקפו אליו מהמראה אדומות מבכי, קולה השתנק מידי פעם. היא עצרה את השיחה כשהבחינה בדמותו במראה. 

"טוב, נדבר יותר מאוחר" סיימה את השיחה. 

"מי זה היה?" הוא שאל בשקט. 

"מירון" תמרה ענתה בלי להוריד את עיניה מהמראה. 

"מירון?! ממתי את מדברת עם מירון?" הוא הרגיש שהדם אוזל מפניו. 

"התייעצתי איתו לפני שדיברתי איתך על זה ביום שלישי" היא הסתובבה אליו וענתה. 

איתן לא היה בטוח ששמע נכון, "לא ידעתי שמירון מוסמך בייעוץ זוגי, אני מסכים שייעוץ מיני זו ההתמחות שלו" הוא אמר והחזיק את ידיו שלובות על החזה בכדי לשלוט ברעד שהשתלט עליהן מרוב כעס. הוא צעד לקראתה. "אני רוצה להבין, את סיפרת למירון שאת רוצה שלישייה לפני שבאת לדבר איתי?" 

"כן!" אמרה תמרה, "ידעתי שאתה תתחרפן בהתחלה ורציתי לשמוע מה דעתו. איך להגיד לך. איך לבקש". 

איתן הרגיש רע מרגע לרגע. הוא לא דמיין שהחבר הטוב ביותר שלו הוא איש סודה של תמרה ושמע על הרעיון ההזוי הזה לפניו. המילים נפלטו מפיו ללא סינון או מחשבה מקדימה, "ומה הוא ייעץ, המומחה שלך? אם מותר לי לשאול", 

תמרה צעדה צעד לאחור ונחבטה בדופן המיטה, "הוא אמר לי שאני צודקת. שכדי שנמשיך להיות חברים חייבים להתנסות בחוויות חדשות. הוא הציע לקחת אותי קודם למסיבה. כזו שקורים בה כאלו דברים" היא שתקה. 

"זה מה שהוא הציע לך?! והלכת איתו?" איתן פחד שהוא לא מצליח להשתלט על קולו, 

"לא. לא הלכתי" היא ענתה "אבל רציתי".


החדר החל מסתובב לנגד עיניו. הוא התיישב על המיטה והתחיל לספר לה משהו שנשבע שלא יספר לאיש לעולם. 

"זוכרת שבין השנה הראשונה לשנייה כשהיינו באוניברסיטה נפרדנו לאיזה חודשיים?" תמרה הנהנה. 
"אז באחד מימי חמישי מירון לקח אותי למן מסיבה כזו, איתו" הוא בלע את הרוק והמשיך, יודע שאם יעצור עכשיו לא יצליח לסיים את הסיפור לעולם. "הגענו לאיזו ווילה מפוארת באחד המושבים ליד שדה התעופה בן-גוריון. היה נראה שמירון מכיר שם חצי מהאנשים. כשנכנסנו, נתנו לנו מן חלוקים כאלו במקום בגדים וכוסית משקה. אני עוד לא ידעתי לשתות כל כך ושתיתי איזה שלוש כוסיות ברצף. הראש הסתובב לי וחיפשתי רק מקום לשבת. נפלתי מסוחרר על ספת עור ליד זוג מבוגר ממני. שניהם מטופחים עם ריח טוב. היא ישר התחילה ללטף אותי והבעל רק הסתכל. אני לא לגמרי זוכר מה בדיוק הוביל למה אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי איתם באיזה חדר בקומה העליונה של הווילה. האישה מצצה לי והבעל היה מאחוריי" איתן השתתק. לא מסוגל להמשיך לדבר עוד. 

"ומה קרה שם?" תמרה שאלה, יושבת מולו. 

"אני כמעט בטוח שהוא, את יודעת נו, זיין אותי בזמן שאני הייתי עם בת הזוג שלו". איתן השפיל מבט, לא מסוגל להביט בעיניה. 

תמרה שתקה, מבטה תר אחר נקודת אחיזה בטוחה בחדר. ידיה מזיעות ופיה יבש. היא נשארה נטועה במקומה, מפחדת לפתוח את פיה שמא הבחילה העזה שחשה תעלה בגרונה ותגרום לה להקיא עליו במקום לומר לו את מה שהיא חושבת ומרגישה עכשיו. ויחד עם זאת הסקרנות שלה מהסיפור שלו גרמה לה לחוש רטיבות מחודשת בין ירכיה. 

"נשבעתי אז שאני לא חוזר לעולם למקומות כאלו" הוא לחש. 

"אותי זה דווקא מחרמן" אמרה לבסוף. 

הוא הרים עיניים ונתקל בחיוך שכל כך חיפש קודם. 'אולי עוד לא הכל אבוד' חשב בליבו כשקרב אותה אליו לחיבוק. 

"רגע, אני חייבת לספר לך גם משהו, אבל קודם בו להתקלח איתי. בבקשה" אמרה והקול שלה נשמע לו מזמין במיוחד. "בוא, מים תמיד מסלקים אנרגיות רעות" אמרה ומשכה אותו אליה.

 

ישר לפרק ד'



נכתב על ידי
קטנה (מרב בן-שושן)
משתעשעת פה.
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש