מטרייה משולשת, פרק אחרון

קטנה (מרב בן-שושן)
רביעי 29 לאפריל · 4 דקות קריאה

קודם פרק ה'

מכונית ההונדה סיביק המשפחתית שלהם עצרה בחניית הכורכר. תמרה ואיתן נכנסו לצימר מספר עשר בשתיקה. ריח כבד של מטהר אוויר זול עלה באפם. מיטת אפריון מרשימה תפסה את מרכז חלל החדר, מימין חדר שירותים, ומקלחת צמודה אליו. במבט ראשון הכל נראה נקי למדי, כלום לא חושף את סודות אלפי הזוגות שלבטח היו כאן לפניהם. אף אחד מהם לא דיבר מהרגע שיצאו מהרכב. איתן היה בטוח שהיא יכולה לשמוע את דפיקות ליבו והיה משוכנע כי ברגע שדלת הצימר תפתח והגבר הזר ייכנס הוא יחטוף שבץ במקום. 

תמרה מצידה לא הצליחה לשבת במקום אחד וזזה כסהרורית בחדר. היא תכננה את המפגש במשך שבוע לפרטי פרטים מהרגע בו איתן הודיע לה כי הוא מסכים לבקשתה. היא אפילו הסכימה לשני תנאיו: זה יהיה מפגש חד פעמי והם לא ידברו עליו עם איש לעולם. היא ידעה מיד מי יהיה הגבר הנוסף. תמרה רצתה את ההפך הגמור מאיתן שלה. גבר סוחף וכריזמטי, ספונטני על גבול חסר האחריות, מצחיק ושנון כזה שלא ניתן לעמוד בקסם האישי שלו. היא קיוותה כי תוכניתה תצא אל הפועל. 

איתן שם לב לעצבנותה כבר מספר ימים: היא רכשה ביגוד תחתון חדש, ביקרה במספרה, אפילו את ציפורני ידיה ורגליה צבעה. 

שניהם שמעו את חריקת הבלמים על הכורכר מחוץ לצימר. איתן נעמד, גבו לדלת, תמרה התיישבה על קצת המיטה. היא לא נשמה. 

"זהו זה. פעם אחת ודי, זוכרת?" איתן הספיק לסנן במהירות לפני שהעיף מבט בדלת שנפתחה. 

היא לא הספיקה לענות ואל החדר נכנס הגבר הנוסף. 

איתן נחנק והחל משתנק. עיניו מתרוצצות בינו ובינה. 'היא משוגעת, לא יכול להיות' המחשבות רצו במוחו, 'איך לא בדקתי את מי היא הזמינה?' אבל הוא דווקא כן ניסה לבדוק, כך הוא זכר תוך כדי לגימה מכוס המים שהיא הגישה לו, היא פשוט לא הסכימה לומר מי זה יהיה. 

"תשאיר את זה לי-" היא אמרה לו, ממתיקת סוד בהחלטיות. 

והוא לא התעקש, העדיף לא לדעת בעצם. איתן חש שרגליו עומדות לקרוס תחתיו. "מירון" הוא לחש, "בחרת את מירון" קולו רעד. הוא חש שהיא נשמטת מידיו.

מירון עמד מולו מופתע לא פחות ממנו. "אחי" הוא אמר וצעד ליתר ביטחון צעד לאחור, "אני אוהב אותה באמת. מאז ומתמיד כנראה".

כשתמרה הסכימה להיפגש איתו הוא רק קיווה שיוכל להרגיש את מגע עורה החשוף. המחשבה העניקה לו תחושת ריחוף קלה. הוא לא דמיין אפילו שתזמין אותו למקום כזה. 'מאיפה היא בכלל מכירה כזה מקום' הוא חשב אז, אבל לא רצה לקלקל את ההישג, יודע שלא תהייה עוד הזדמנות.

"תקשיבו לי שניכם עכשיו" היא פתחה בנאום שהכינה מבעוד מועד ברגע ששני הגברים התיישבו האחד על המיטה מולה והשני על הכורסה האדומה ליד הדלת. "אין בעולם כולו עוד שני גברים שאני אוהבת ומעריכה כמוכם. כל אחד בדרכו, כל אחד במקומו." הם שתקו והקשיבו. "אנחנו לא עומדים לעשות שלישייה. לא היום ולא אף פעם בעצם. אבל אנחנו כן עומדים לדבר על זה". אנחת הרווחה נשמעה מהמיטה ומהדלת בו זמנית. תמרה המשיכה "איתן, מזה תקופה שאני מרגישה מבטים חדשים של מירון אליי. הרגשתי שהתגנבה למבט שלו נימה שלא זיהיתי שם קודם" היא אמרה ופנתה אל מירון. "בתחילה זה בלבל אותי, מה פתאום אתה מביט כי ככה בתשוקה, אני לא שלך. אולי שידרתי משהו ללא כוונה? ככה חשבתי בהתחלה. זה החמיא לי. הרגשתי מחוזרת. זה נעים, אני לא אשקר". איתן חש צביטה בחזהו. 

היא עמדה בפניה אליהם כשהמיטה לפניה, מסמנת להם את השביל בו לא יצעדו. "אבל ידעתי שלא צריך לאבד משהו כדי להכיר את ערכו האמיתי. ואיתן, אתה היהלום שלי, אני לא אסכן את כל מה שבנינו ביחד תמורת ריגוש של שעתיים בשבוע, יהא מרגש ככל שיהא" היא שאפה אוויר והמשיכה לפני שתאבד את חוט מחשבתה. "הזמנתי אתכם לכאן ביחד כדי לומר זאת פעם אחת בלבד: אני אוהבת את שניכם. איתן, אותך כבן זוגי לחיים! אני זוכרת כל בוקר, כשעיני נפקחות וכל לילה כשהן נעצמות לידך, את אותה ההתרגשות בהחלטה שלי להזדקן עימך, להיות השותפה שלך במסע חייך, להסכים שתהיה שותפי במסע חיי. אני לא רוצה ולא צריכה לחלוק אותי עם אף אדם." 

היא עצמה לרגע את עיניה והמשיכה לדבר תוך שהיא פונה למירון. "אני אשקר אם אומר שהתחושות כלפיך מירון לא החמיאו לי בתחילה. פתאום לחוש שוב נחשקת, להרגיש מבטים שלא חשבתי שקיימים עבורי מצד מישהו אחר. אבל המציאות שאתה שרטטת עבורינו אינה קיימת. היא פנטזיה מוחלטת." תמרה ידעה כי המילים האלו יקפיצו את איתן ממקומו והקדימה להניח את ידה על כתפו, מסמנת לו כי הכל כשורה. היא המשיכה לדבר "מירון, אני מבקשת, כמעט מתחננת, קח את התשוקות שאתה מאמין שקיימות אצלך עבורי והקדש אותן כדי למצוא אהבת אמת, כזו שניתן להביט בעיניה ולראות למרחק של עשרים שנים קדימה. אהבה כזו שניתן להישבר לידה, כי אתה יודע שהיא שם כדי לעזור לך לאסוף את הרסיסים ולבנות אותך חדש וחזק יותר. אהבה כזו שלא תהיה מוכן לחלוק עם אף אחד אחר לעולם. היא קיימת! אבל היא לא אני. ולמרות זאת אני אוהבת אותך." תמרה בלעה את הרוק ושתקה. 

שני הגברים הביטו זה בזה, ובמשך דקות ארוכות הצימר דמם. לבסוף קמו שניהם ביחד מביטים זה בעיני זה מסמנים זה לזה ללא מילים כי ניתן להמשיך. האהבה ניצחה.


תמרה יצאה אחרונה מהצימר ונכנסה להונדה. איתן נכנס אחריה לאחר שהשתחרר מהחיבוק הארוך עם מירון. "אז אם את לא רוצה שלישייה עם עוד גבר, אפשר לצרף עוד אישה?!" איתן שאל מחייך תוך כדי גלישה לכביש הראשי. הם המשיכו לנסוע, היא רק חייכה.



נכתב על ידי
קטנה (מרב בן-שושן)
משתעשעת פה.
רוצה להגיב? התחבר

גם אני... תודה שקראת עד הסוף!
קטנה (מרב בן-שושן) כתבה לפני 5 חודשים

נפלא! אני אוהבת את תמרה!
מור משרקי כתבה לפני 5 חודשים


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש