ילד גדול

עילית שייר
חמישי 20 לאוגוסט · דקת קריאה

עשר בלילה ואני מתחבא בין המעילים שבארון. אני שומע אותו נכנס הביתה, נכשל ומקלל. אם לא אצא יהיה גרוע יותר אבל, אני מתאפק. הוא תיכף יגלה שאין ארוחת-ערב ויבוא עם חגורה או סיגריה. 

אמא, שהוא קורא לה זונה בת-זונה, ברחה מזמן. 

אני ילד גדול! הולך לגן ולומד סיפורים. עכשיו הוא נזהר להשאיר סימנים איפה שלא רואים. כוויה בלשון, חבטה בביצים. ככה הוא קורא להם. אולי כי קל לרסק אותן. בפעם הראשונה הוא צחק, אמר שהוא עושה לי טובה כי תראו אותו מגדל ילד של זונה. המים בשירותים יורדים והוא נכנס לחדר. תיכף המעילים יזוזו. אני מחזיק חזק את הסכין. 



נכתב על ידי
עילית שייר
סופרת, משוררת, פסלת ובאופן כללי ידידותית למשתמש. רוצה להיות דרקון כשתהיה גדולה.
רוצה להגיב? התחבר

ווואווו מחץ לי את הלב! והפסל כל כך מדוייק שם
כותבת #1008 כתבה לפני בערך 2 חודשים

איזו חוויה חזקה במאה מילים! והפסל בצילום מכמיר לב!
כותב #930 כתב לפני 2 חודשים

חזק!
Dana Peleg כתב לפני 2 חודשים

😥❤
כותב #914 כתב לפני 2 חודשים

ואוו סיפור חזק ונוגע ללב.כואב
כותב #912 כתב לפני 2 חודשים

מצמרר
Eyal Nardi כתב לפני 2 חודשים

אוייי אוייי אני ממש רוצה לבוא ולהציל את הילד הזה.
דור כלב כתב לפני 2 חודשים


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש