'אני רק מלא בבואות, הכל משתקף בי. עוברים צללים וצבעים כמו בחלון של רכבת. עוברים מנהרה - ואני חשוך. עוברים שדה - ואני בהיר. חשוך-בהיר. בהיר-חשוך. אבל אני - לי משלי אין כלום. אני רוצה להיות מנורה, בתיה'. אומר ומשתתק". (ש. זנדבנק, מישהו אחר)
פרסמ.ה 0 דפים
