נקודות
אנו נקודות שכואבות את ההווה;
את זמניותם הסופית של הדברים.
בנפתולי נפשותינו אנחנו יודעים
כיצד הזמן בולע את הכאבים
אבל - אנושיות
שטבעה פלדה
ומרקמה משטח אדום רוטט
שכואב
ומגיב
להווה החזוי מראש
מהול בכתבי הימים
בהול בקיום שדורש הצדקה
בכל יום, בכל דקה
השיר פורסם בגליון ה' של כתב העת לשירה אלטרנטיבית "סלון הדחויים"*
*הוספתי את שם כתב העת "סלון הדחויים" כקישור לערך בויקיפדיה העוסק באימפרסיוניזם, למקרה שיעניין אתכם מקור השם. (בצרפתית אגב, ניתן לתרגם refuses גם כ'דחוי', אך גם כ'מסורב'. סתם, שתדעו).
הדף נקרא 330 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן