ביצורים

שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה

כִּסְּתָה פָּנֶיהָ

בְּצָעִיף שֶׁל נָשִׁים

מְבֻגָּרוֹת.

הִיא לֹא אָמְרָה דָּבָר

בְּעֵת שֶׁהִסְתּוֹבְבוּ

סְבִיב עַצְמָם

בְּמָחוֹל שֶׁל חֲרָבוֹת.

וְאוּלַי כְּמַצְבִּיאִים

הַמַּטִּילִים מָצוֹר

כָּל אֶחָד עַל חוֹמַת לִבּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי.

הוּא נִסָּה לְהָפִיג אֶת הַמֶּתַח

בְּדִבְרֵי הֶבֶל שֶׁל שִׁכְרוּת חוֹף

לַהַג הַנִּשָּׂא עַל פְּנֵי הַמַּיִם

הַהוֹלְכִים וּמִסְתַּעֲרִים

הוֹלְכִים וּמִתְחַשְּׁכִים.

לְאָן אֲנִי אֵלֵךְ,

הִיא נוֹשֵׂאת פָּנֶיהָ

אֶל הַחוֹמָה הַמְּמוּטֶטֶת

מֵרֹב גַּלִּים, מֵרֹב מַיִם

וּלְפֶתַע לֹא יָדְעָה 

אִם הַחוֹמָה הַמִּשְׁתַּבֶּרֶת

לִסְלָעִים חֲלַקְלַקִּים רְטֻבִּים

הִיא שֶׁלּוֹ.