מן הג'בלאות

מן הג'בלאות קראתיך אהובה,

זמרי לי צופית חן, שירי שיר תני קולך

כי דבר לא שמעתי בחשיכה 

של לילות רוח הקדים.

בסופות החול של המדבר קנה הושטתי,

ובשובי הושטתי יד למצוא אותך

אך דבר לא תפסתי,

בשדות הארץ הנושבת.

ושבתי לרוץ חמוש בשרב,

וליבי אילם והמחסנית מלאה.

ובשאון שאגת המרכבות והמאג שתקתי

כי לא שמעתי

אותך

ואת עצמי.

מן שדות האש קראתיך אהובה,

אך קולי לא ישמע

כי אבד בהד נוף הערבה

נשבר ונאלם למרגלות אדום.

טבע בדממה שאין לה קץ .