אַיֶּכָּה

ביום השואה בשעה 10:00 קורעת את הלב צפירה בת שתי דקות. החיים עומדים מלכת לזכר המתים. ובאותו רגע אנחנו מתחלקים לשלוש:
אלה שעומדים וזוכרים.
אלה שלא עומדים.
ואלה שעומדים וסופרים
את אלה שלא עומדים. אבל

כשאני עומד בצפירה

כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד בַּצְּפִירָה
אֲנִי לֹא, אַף פַּעַם לֹא
מִסְתַּכֵּל מִי לֹא עוֹמֵד.

אֲנִי רַק מִסְתַּכֵּל פְּנִימָה
אֶל תּוֹכִי וְרוֹאֶה אוֹתִי
עוֹמֵד שָׁם וּבוֹכֶה. 

נכתב על-ידי
דודו פלמה
הדף נקרא 57 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי