בקרקעית של כל עצב
בַּקַּרְקָעִית שֶׁל כָּל עֶצֶב לֹא מֻסְבָּר יֵשׁ גַּעְגּוּעַ.
כְּמוֹ שִׁטָּפוֹן סוֹאֵן בַּנַּחַל שֶׁמַּתְחִיל
בְּטִפָּה אַחַת שְׁקֵטָה שֶׁל גֶּשֶׁם בְּהָרִים.
וְרוּחַ הָעוֹבֶרֶת לְלַטֵּף בַּעֲלֵי הָעֵץ
עַד שֶׁהִיא מִתְחַזֶּקֶת לְשַׁבֵּר בְּזַעַם אֶת הָעֲנָפִים
בַּקַּרְקָעִית שֶׁל כָּל עֶצֶב לֹא מֻסְבָּר יֵשׁ גַּעְגּוּעַ,
וּכְמִיהָה גְּדוֹלָה לָגַעַת בְּטַעַם הַדְּבָרִים,
וּתְשׁוּקָה נִלְפֶּתֶת לְדַעַת אֶת סוֹדָם
וְלִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת הַכְּאֵב
שֶׁבְּנֵי אָדָם גּוֹרְמִים
לִפְנֵי שֶׁנִרְדָּמִים
וְיוֹם נוֹגֵעַ אֶל יוֹם וְלַיְלָה לַיְלָה
וְהַזְּמָן הַבִּלְתִּי נִלְאֶה נֶעֱרַם בַּאֲדִישׁוּת
לְהַסְתִּיר אֵיךְ הָעֶצֶב נֶאֱגָר בַּאֲנָשִׁים מְיֹאָשִׁים,
עַד שֶׁלְּפֶתַע יָבוֹא גַּעֲגוּעַ
כְּפַרְפָּר מַרְהִיב בִּתְנוּפָה,
לְהָנִיד בְּשַׁלְהֶבֶת כְּנָפָיו
וּלְהָעִיר אֶת הַסּוּפָה