לילות אל מלא רחמים, דור כלב 23.6.19 דף חדש
קרוא וכתוב זה הקטע שלכם?
בואו להיות חברים שלנו.
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה או הרשמה עם שם וסיסמא | דלג

לילות אל מלא רחמים

דור כלב
2 דקות קריאה | ראשון 23 ליוני, 2019

״לילות אל מלא רחמים״ ככה היה אמור להיקרא הפרק הראשון של הספר שלי, הספר שלא אכתוב לעולם. באלפיים ועשר הייתי מתגלגל באופניי לתל-אביב. עבדתי בחצי משרה, ניהלתי מרחוק את פיתוח חנות האפליקציות של סיקינג אלפא. בחצי השני ניסיתי ללמד מחשבים שפה אנושית דרך חוקים.

כל מני אנשים מתו לי בתקופה הזו, אני לא מדבר על חיים טופז ומייקל ג׳קסון שמותם באמצע אלפיים ותשע היה יריית הפתיחה. חיים טופז? קראו לו דודו אבל הנה הזכרון הולך ומתפורר. החרס חוזר להיות אדמה והאנשים גם. דודו טופז תלה את עצמו במעצר כשלא מצא מוצא מהבושה. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אנשים חכמים מצטטים בארמית עם אל״ף בסוף מילה.

״אני מצטער, אני חייב לקחת את השיחה הזו.״ אמרתי והפסקתי את הישיבה. כשחזרנו הסברתי לדיוויד וריטה שהבחור הזה לא לגמרי בסדר אז אני חייב לענות לו, כי מי יודע מה יהיה. אחרי שבוע דייויד שאל אותי מה קורה איתי והזכרתי לו את השיחה הזו, הוא זכר. אז אמרתי לו שהבחור שהתקשר אז, רועי, זרק את עצמו מגשר בירושלים. כן, ככה זה נגמר בסוף יוני אלפיים ותשע. אחרי השבוע המסוייט של השבעה הרגשתי שרועי בא ונתן לי חיבוק פרידה ומאז אני מאמין ברוחות.

עברה שנה, רעות שהייתי איתה בקשר מאד רופף מאז גיל עשרים הפסידה לסרטן.

ענת ילדה בן ואחרי שבוע תסחיף ריאתי או גורל לקחו אותה.

״לילות אל מלא רחמים״ כי הייתי נוסע באופניים ומתפלל לעילוי נשמתם. מתגלגל בעליה של אבו-כביר ״במעלות קדושים וטהורים בזוהר הרקיע מזהירים את …״ וככה עובר על כולם, כל פעם מוסיף עוד שם.

בית כנסת נייד. הדרווישים מסתובבים סביב עצמם והגלגלים שלי גם כן. חייב להיות סיכוי לחיים האלו? להלחם בחלודה הזו. לדמיין שאני מעל כל זה. לעשות דברים שברומו של עולם. לנצח את המוות ויותר חשוב - לנצח את הסתמיות.

עבר עשור ואתמול מצאתי את עצמי שוב מתגלגל בשעת לילה, מתגלגל על האופניים בחזרה משבוע הספר בכיכר רבין. כל-כך הרבה דברים קרו בעשור הזה - סטארטאפים שפתחתי וסגרתי, עבודות, חתונה, לידה ואבהות ובעולם - מלחמות והגירת המונים, טכנולוגיה מתפרצת ושיח של קיטוב. כל-כך הרבה קרה ומאידך נדמה שכלום לא השתנה. הלילות אותם לילות והים אותו ים. אנשים יושבים ואוכלים פיצה ברחובות ואני בסנדלים מדווש וחורש מזימות איך לפרק ולהרכיב מחדש את שוק הספרים, שוק הסופרים, שוק האותיות והמילים ובחצי משרה בונה פרוייקטים לחברת תוכנה חמודה בראש-העין.

אני עדיין מדווש.

 

 



אתר זה מאובטח באמצעות reCAPTCHA תחת הצהרת הפרטיות ותנאי השימוש של גוגל.


😢
😭
❤️
מאדרפאקר כתב לפני 8 חודשים

תודה, יויה ❤
דור כלב כתב לפני 8 חודשים

להשאר בתנועה. זה כל העניין, איש יקר.
יוֹיָה כתבה לפני 8 חודשים


האדם החושב עם היד על הלב, דור כלב דקת קריאה 15 לדצמבר 1998
גבר מול אישה, דור כלב דקת קריאה 7 לדצמבר 1998
יופייך, רציתי לכתוב, דור כלב דקת קריאה 27 לנובמבר 1998
כל הזכויות שמורות למחבר כפרה עליו 2020
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת