קורונה בפריז - יומן בשלושה קולות #14

דורון גרוסמן
שני 27 ליולי · דקת קריאה

29.03.20

והפסקול היומי
https://www.youtube.com/watch?v=JTEFKFiXSx4

יום 14 - .

 

לרשומה הקודמת         לרשומה הבאה
 



דיסקליימר: הכתוב מטה אינו תיעוד נאמן של המציאות. הוא בקושי תיעוד, ויותר סיפור ומקור לשחרור קיטור. ולגבי נאמנות- צריך לשאול את מאהבותיו. אין לקבל החלטות כלכליות או בריאותיות לפי הכתוב בו.
 



note to self: 
לא לכתוב פוסטים מאוחר בלילה אחרי לילה ללא שינה.

ולהלן החדשות- 

היום הקופיף קרא לי בשמי.
ועכשיו ההוביט הקטן מנסה להרדם לידי.

סוף.

.

.

.

כן, כמו אתמול, כך גם היום. מה שהיה הוא שיהיה (אבל לא היה כלום!).
ומכיוון שהשגרה מכה חזק, ומכיוון ששלושת סבבי הבחירות בישראל הסיימו בקול ענות חלושה, והן משום שאין באמת תלנות קשות (פה ושם איזה משלוח מפספס, אבל בתכל'ס כלום לא קורה). אני מכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ צרפת.

אבל ברצינות, אם נהנתם עד כה, ואתם לא רוצים שאתחיל להעלות לכאן חישובים שלמים במתמטיקה מוזרה שאפילו רוב המדענים בעולם לא יבינו (ורוב הזמן גם אני), או שאני אתן לכם לשמוע כל מיני סגנונות מזיקלים ניסיוניים, תאלצו לספק לי חומר.
ואני לא מתכוון משהו לעשן, אם לשפוט לפי הריח מזה יש מספיק באחת הדירות בקומות הנמוכות, גם זו דרך התמודדות.

אקיצר
זוהי הזמנה לדיון
פעיל ולא סביל.
כי המצב בלתי נסבל
איך שלא הופכים בו.

ושכבנו במיטה
ושקלנו גם מיתה
ולבסוף ההבנה
שאין פה כלל ברירה
גם אם נצא מהדיר(ה)
יהיה רק אספלט וצרפתים פה.



נכתב על ידי
דורון גרוסמן
כותב מגרה מקצועי. כיום גר בפריז,כותב יומן סגר.
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא חמש פעמים
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש