צבי כץ שיחה

לרעייתי אסתר שעודדה ותמכה בי לאורך כל הדרך. לילדי ונכדי: מיכל חגי, דור, טל, אמיר יעל ואיתי, כדי שיבינו כמה טוב להיות בני חורין בארצנו. לאבי יצחק, שנעלם בשואה ועקבותיו לא נודעו. לאימי חסייה (לולה) ז"ל, שהעפילה יחד איתי לארץ. לאחותי דיטה, תיבדל לחיים ארוכים, שבזכותה שרדתי. לגיסי יהודה, שצעד אל מול כדורי הגסטפו וזמר עברי על שפתיו. ולזכר כל בני משפחתי היקרים, שלא זכו ונשארו שם לנצח.
פרסמ.ה 47 דפים
הבו לי דף באקראי
פרק #38 - מקום שהזאבים מתכנסים למועצותיהם
3 דקות קריאה
3 למאי 2019
בלוג
פרק #39 - עכשיו או לעולם לא...
5 דקות קריאה
3 למאי 2019
בלוג
פרק #40 - העולם עומד על הראש
5 דקות קריאה
3 למאי 2019
בלוג
פרק #41 - ומה זה הדבר הזה?!
4 דקות קריאה
3 למאי 2019
בלוג
פרק #42 - גורלם של בני המשפחה
4 דקות קריאה
3 למאי 2019
בלוג
פרק #43 - מי היו מצילי ואיך הסתיימה הקטטה עם אנשי ה-SS
5 דקות קריאה
3 למאי 2019
בלוג
פרק #44 - חפיסת הסיגריות הריקה
2 דקות קריאה
3 למאי 2019
בלוג