הַדַּף - 27 סיפורים לקרוא בים
עברו עשרים ואחד ימים מאז הניוזלטר האחרון. עשרים ואחד ימים שבהם הכל קרה. כמו כל עם ישראל גם אני יצאתי לחופשה. ביום הראשון בחופשה קיבלתי את המסר מאחי - ״סבתא נפטרה״. הסבתא הבולגרייה המתוקה שלי נפטרה.
בשבעה אמרו עליה שהכתב שלה היה יפהפה והעברית שלה היתה טובה יותר משל כל עולי הדור שלה כי היא קראה יותר מכולם. כך אמרו. העלתי לדף את ההספד שכתבתי לה. אני חושב שזה רלבנטי:
הספד לסבתא דבורה המתוקה / דור כלב - 9 לאוגוסט
27 שירים וסיפורים מעולים פורסמו בדף בשלושת השבועות האחרונים ורובם גם עלו בעמוד שלנו בפייס. כדאי לעשות לייק ולעקוב כאן -
כל הדפים משלושת השבועות האחרונים:
אוגוסט / סופר סתם - 16 לאוגוסט
יש לי ילדים וחתולה
מתרפקת על רגלי, פרוותה רכה
מסמנת טריטוריה זו השיטה
תיכף תשתין על מפתן הדלת ללא שליטה
השליח של הפיצה / דור כלב - 16 לאוגוסט
הגופה שלה היתה מונחת על הרצפה, עשרים סנטימטר מהאקדח, מטר מהשולחן. הטלפון צלצל. הרמתי.
״הלו?״
״כן״
״הגעתי לבית של אלישבע?״
״כן...״
״מדבר השליח של הפיצה. את פותחת לי?״
מה יכלתי להגיד?
״כן״
זונה של מילים / קטנה - 15 לאוגוסט
חצי שעה של שקט / קטנה - 11 לאוגוסט
"אי אפשר לעשות משהו בקשר לזה??" האישה המבוגרת ניגשה אליי כבר בפעם השנייה מאז שנכנסה לסניף לפני שלוש דקות.
תפילת האישה / קטנה - 9 לאוגוסט
כטוטפות בין עיניך
מטביעה את שפתיי בך,
מקבעת מזוזותיי בסיפך
ומחכה לברכה.
חוטם, סיפור אהבה / Moraz Y. Brandis - 9 לאוגוסט
כמה הם קונים. אלוהים, כמה בשר אנשים אוכלים. מה, יש איזה חג? מי אוכל כל כך הרבה שניצלים? זה לא יגמר אף פעם התור הזה.
גּוּלוֹת / הגוף האירוטי - 9 לאוגוסט
גּוּלוֹת קְטַנּוֹת, זוֹהֲרוֹת, שֶׁל אֹשֶׁר שֶׁאִבַּדְתִּי מִתַּחַת לַמִּטָּה
המילים שלא נכתבות / סופר סתם - 6 לאוגוסט
זהו טקסט כזה שזורם מעצמו על חיים שלא חיית או שלא רצית כאלו שרצית או אולי שאפת לחיות לפחות פעם אחת. זהו טקסט כזה על הדברים שלא הספקת על הבחירות שטעית משאלות שהחמצת רגעים מפוספסים אהבות שכמעט היו ואותן רצית לנסות לפחות לרגע אחד. זהו טקסט כזה שכותב את עצמו המילים זורמות פורצות ללא מאמץ בכאב ובעונג באהבה ובשנאה אין צורך לערוך וגם לא להאריך זה סיפור שנכתב ללא כותב. ללא מעצור הרעיונות יופיעו ברפיון השרירים האצבעות יקישו ברפיון המחשבה המילים יכתבו ברפיון הראיה עיניך ידעו את הלא נודע זהו סיפור על מילים נוספות שלא נכתבות של כל מה שיש של כל מה שבאמת תפחד לאבד
אישה עצמאית / קטנה - 6 לאוגוסט
אני יודעת איך ממלאים אוויר בצמיגים ודלק ברכב
ויודעת אפילו להחליף גלגל כשצריך.
עיניים מחייכות / אוהד ביקובסקי - 6 לאוגוסט
פגשתי אותה על החוף. קראו לה רורי והיא הייתה הדבר הכי יפה שאי פעם ראיתי. עם עיניים עצובות מחייכות ושיער קצר בצבע כסוף.
אנשים / קובי קמין - 5 לאוגוסט
יוסי המזכיר היה בחור נמוך ורחב. כל כולו היה תמיד מנומס וחייכן.
הכל יהיה בסדר בפלוטו / דור כלב - 5 לאוגוסט
את מבינה? אני רציתי שכל הסיפור הזה יצליח. לא תכננתי מראש את מה שקרה אחר-כך אבל אי-אפשר להגיד דבר כזה באמת כשאתה משקיע את כל כולך.
דנה היפה / קטנה - 3 לאוגוסט
כתבתי אותו כבדיחה בין חברים, אבל יש לו חיים משל עצמו...
כסא המלכה / תמר פריש הלביץ - 3 לאוגוסט
אפילו חלקת האדמה תחת הבניין הגבוה כוסתה בדשא סינטטי. "הבניין עושה צל וכלום לא יכול לצמוח תחתיו" העמידו תירוץ למי ששאל.
יש אדם / הגוף האירוטי - 3 לאוגוסט
יֵשׁ אָדָם בַּצַּד הָאַחֵר
וְגוּפוֹ הוּא מַרְאָה לְשֶׁלִּי
לַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ מַגָּע מֻכָּר
לַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ רֵיחַ שֶׁל בַּיִת
לְעֵינַיִם רֹךְ שֶׁל פַּעַם
הודעה מסופר סתם / סופר סתם - 2 לאוגוסט
אהבה ראשונה / קטנה - 2 לאוגוסט
מתי אהב אדם לראשונה?
דימה / תמר פריש הלביץ - 1 לאוגוסט
דימה חוזר הביתה אחרי יום ארוך בבית החולים. נהמת המקום הולכת ומתרחקת מאחורי גבו. הוא צועד נינוח, עייף, אחרי יום עבודה שנכנס אל תוך הלילה. אין לו מכונית, הוא צועד רגלי.
סתרים / הגוף האירוטי - 1 לאוגוסט
יֵשׁ אֶת מָה שֶׁהִגַּעְתִּי לִלְמֹד פֹּה
יֵשׁ אֶת מָה שֶׁבְּבֶטֶן רוֹחֵשׁ
וְיֵשׁ דֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה לְהַגִּיעַ
אֶל מַגָּע שֶׁהָעוֹר מְבַקֵּשׁ
שיעור עננים / קטנה - 31 ליולי
בכל בוקר שעתיים לאחר הזריחה בדיוק, מתחיל שיעור ציור "עננים" בשמים. כל המלאכים החדשים מצטופפים בחדר עבודה קטן ובהיר עשוי כולו קרח. על הקירות, במשיכת כנף, הם מתרגלים ציור ענני נוצה וכבשה.
ההתנקשות / Moraz Y. Brandis - 31 ליולי
האישה עם מטפחת הראש הצבעונית מתקדמת במעבר בצעדים מדודים, דוחפת לפניה שתי שקיות גדולות עולות על גדותיהן. אחריה פקעת צפופה של אנשים, חלקם מנסים לעקוף אותה ללא הצלחה. חם והביל. המזגן לא פועל.
דאוס אקס מכינה / אוהד ביקובסקי - 31 ליולי
הוא ישב בקצה של אולם הקולנוע, איש אף פעם לא שם לב לדמות החיוורת עם הקפוצ'ון השחור.
הגיבור הראשי היה אמור למות, הרכב שלו נתקע על המסילה והרכבת עמדה להתנגש בו ולהרוג אותו.
ארזת לבד? / קטנה - 30 ליולי
רגב שמע את הקול פונה אליו, אך לא הספיק למקד את מבטו ולקרוא את תג השם שעל גבי המדים הכחולים של הבחורה הצעירה. אך היא המשיכה לירות עליו את מטר השאלות הקבועות. הוא אימץ את עיניו: מיטל.
לאור הדמדומים / סופר סתם - 28 ליולי
"אבא"
אני והוא יודעים
זמנו קצר, קצר יותר מתמיד
אולי חצי שנה, אולי מחר
זהו אור הדמדומים
הרגע שבו הופך היום ללילה.
פיה / אוהד ביקובסקי - 28 ליולי
אלי פתחה את העיניים ולא האמינה, הייתה מולה פיה! זה באמת קרה. בדיוק כמו שהחבר שלה אמר שזה יקרה. היא עשתה את כל מה שהוא אמר לה לעשות ועכשיו בתוך החדר שלה הייתה עכשיו פיה אמיתית!
הצלם / קטנה - 27 ליולי
ברגע שסער נכנס אליי לסטודיו ידעתי שהוא יהיה מושלם עבורה. הוא רצה כמה צילומי תדמית כדי להשלים בוק שאיזה חאפר הכין לו. ברגע שראיתי את העבודות הבנתי שעבדו עליו.
סוף אוגוסט שמח ובבקשה אל תשתמשו בחד״פ,
דור ❤️